עלויות הבנייה בתל אביב זינקו ב-15% בשנה - פרויקטים מאושרים הופכים ללא כלכליים
עלות הבנייה במרכז תל אביב זינקה בכ-15.4% בשנה האחרונה, לפי אומדן עדכני של לשכת שמאי המקרקעין שפורסם ביוני 2026. עלות הקמת בניין נמוך במרכז העיר קפצה מכ-10,400 שקל למ"ר לכ-12,000 שקל למ"ר, בעוד שהממוצע הארצי עלה בכ-3.2% בלבד. הפער הזה ממחיש עד כמה הבנייה בלב תל אביב יקרה מכל מקום אחר בישראל.
לפי הדוח, גם בניינים רבי קומות במרכז תל אביב התייקרו בכ-5.8%, מכ-12,000 לכ-12,700 שקל למ"ר, ובמגדלים גבוהים נרשמה עלייה של כ-3.7%, מכ-10,700 לכ-11,100 שקל למ"ר. בסיכום משוקלל של כל סוגי הבנייה במרכז העיר, ההתייקרות עמדה על כ-6.9%, כפול מהממוצע הארצי.
האומדן בחן 64 סעיפי השוואה ב-16 אזורים בארץ ובארבע קטגוריות בנייה. מתוכם, ב-54 סעיפים נרשמה עלייה, שבעה נותרו ללא שינוי ורק בשלושה נרשמה ירידה. הבנייה הנמוכה התייקרה הכי הרבה בממוצע הארצי, בכ-4.2%, ואחריה בנייה גבוהה בכ-3.3%, בניינים רבי קומות בכ-2.9% ובנייה תת קרקעית בכ-2%.
מגמת ההתייקרות לא מוגבלת לתל אביב בלבד. גם בהרצליה וברמת השרון עלו העלויות בכל קטגוריות הבנייה, כשבניינים רבי קומות הובילו עם עלייה של כ-6.8%. לעומת זאת, בירושלים וברמת גן-גבעתיים נרשמה יציבות יחסית, עם עליות ממוצעות של 0.8% ו-0.4% בלבד, ואף ירידות קלות בחלק מהקטגוריות. גם בחיפה, באילת, בבאר שבע, בגליל, בגולן ובדרום הארץ נרשמו עליות ברוב סוגי הבנייה. הפער בין האזורים היקרים לזולים נותר גדול מפי שניים: בבאר שבע עומדת עלות הבנייה על כ-5,200 שקל למ"ר, כמחצית מהעלות במרכז תל אביב.
הסיבות להתייקרות קשורות במישרין להשלכות מלחמת חרבות ברזל על ענף הבנייה. המלחמה צמצמה את כניסת העובדים הפלסטינים לשטחי ישראל, והקבלנים נאלצו לפנות לעובדים זרים בעלות גבוהה יותר. לכך מצטרפים מחסור כרוני בכוח אדם מקצועי, התארכות לוחות הזמנים ועלייה במדד תשומות הבנייה. המתיחות המדינית מול טורקיה, ספקית מרכזית של חומרי בנייה, הביאה להתייקרות חומרי גלם כגון בטון ואריחים. ריביות גבוהות הוסיפו על עלויות המימון של הפרויקטים.
בתל אביב עצמה, מעבר לגורמים אלה, קיימים אילוצים ייחודיים שמגדילים את העלויות: לוחות זמנים ארוכים לביצוע, שעות עבודה מוגבלות, אילוצים לוגיסטיים הנובעים מצפיפות העיר, ודרישות עירוניות מיוחדות שאין להן מקבילה באזורים אחרים.
ההתייקרות מחלחלת ישירות לכיסם של רוכשי הדירות. חוזי רכישה רבים צמודים למדד תשומות הבנייה, כך שכל עלייה במדד מתגלגלת לתשלומים של הקונים. המדד רשם עליות שנתיות של יותר מ-5%, והתחזיות מדברות על המשך עלייה של כ-5% עד 7% ב-2026. במקביל, חלק מחברות הביצוע פנו להליכי חדלות פירעון והסדרי חוב, מגמה שמאיימת על מאות פרויקטים ברחבי הארץ.
יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין, אמרה כי "התייקרות של מאות ואף אלפי שקלים למ"ר עשויה להוסיף עשרות מיליוני שקלים לעלות הפרויקט ולהכריע אם ייצא לפועל". בוגין הוסיפה כי "ועדות התכנון חייבות לעדכן את התחשיבים באופן שוטף כדי למנוע מצב שבו תוכניות מאושרות על הנייר אך אינן כלכליות לביצוע בפועל". לדבריה, עדכון אומדן העלויות ממחיש עד כמה חיוני לבחון מחדש את הכדאיות הכלכלית של כל פרויקט בהתאם לנתונים העדכניים.
בהמשך לאמור, המגמה מציבה אתגר ישיר לתוכניות הממשלה להגדלת היצע הדיור. פרויקטים שאושרו בתחשיבים ישנים עלולים להיתקע, ועד שיעודכנו התוכניות ויימצאו פתרונות מימון חדשים, ההיצע בשוק עשוי להישאר מצומצם ולהוסיף לחץ על מחירי הדירות.
מחירי הבנייה בתל אביב צפויים להמשיך לעלות בשנה הקרובה, ולשכת השמאים קוראת לגורמי התכנון לעדכן את התחשיבים הכלכליים בהתאם למציאות העדכנית.
