כ-43% מזוכי "מחיר למשתכן" בלוד מכרו את דירותיהם ברווח של 1.2 מיליון שקל

כמעט מחצית מהזוכים בפרויקט הראשון של תוכנית "מחיר למשתכן" בלוד מכרו את דירותיהם וגרפו רווח ממוצע של כ-1.2 מיליון שקל לדירה. כך עולה מנתונים שחשפה גלית בן נאים, סגנית הכלכלן הראשי במשרד האוצר. הזוכים חתמו על חוזי רכישה באפריל 2016, נכנסו לדירותיהם ב-2018, ומגבלת המכירה הוסרה באפריל 2023.

לפי הנתונים, 150 מתוך כ-340 זוכים, כ-43%, כבר מכרו את דירתם. בנוסף, 13 זוכים נוספים רכשו דירה אחרת ומתכוונים למכור את דירת התוכנית, כך ששיעור המימוש הכולל מגיע לכ-48%. "בלי ששמתם לב, נולדו בישראל לא מעט מיליונרים צעירים", כתבה בן נאים. לדבריה, מרבית הזוכים השתמשו ברווח כדי לממן את רכישת דירתם הבאה, במחיר חציוני של 2.9 מיליון שקל - גבוה משמעותית מהמחיר החציוני של דירה שנרכשה ב-2025 בשוק החופשי, שעמד על 2.2 מיליון שקל.

הרווח באחוזים עמד על יותר מ-130%, כלומר כ-120 עד 140 אלף שקל לשנה על כסף שהושקע בדירה. בן נאים ציינה כי "במונחים ריאליים זה אמנם פחות, אבל לא שיש להם באמת סיבה להתלונן". לוד אינה מקרה יחיד: בגליל ים בהרצליה הגיע הרווח בחלק מהמקרים לכ-2 עד 2.5 מיליון שקל, בקריית קריניצי ברמת גן לעיתים ליותר מ-2 מיליון שקל, ובראש העין נרשמה תשואה של פי 2.5 על הכסף ורווח של כ-1.5 מיליון שקל.

הנתונים מגיעים בעיתוי שבו שוק הדיור הישראלי נמצא באחד הרגעים המורכבים שלו בשנים האחרונות. מחירי הקרקעות לבנייה למגורים ירדו בין 2022 ל-2025 בכ-25%, מכירות הדירות צונחות, ותזרים המזומנים של הקבלנים היה שלילי באפריל בכ-200 מיליון שקל, עוד לפני הוצאות מימון. באפריל נרכשו בישראל 5,081 דירות בלבד, ירידה של 19% לעומת אפריל אשתקד וירידה של 31% לעומת מרס.

בתל אביב הנתונים חריפים במיוחד. באפריל נרכשו באזור תל אביב 86 דירות יד שנייה בלבד, ירידה של 59% לעומת אפריל אשתקד. בארבעת החודשים הראשונים של השנה ירדו רכישות יד שנייה בתל אביב ב-34%, לעומת ירידה ארצית של 6% בממוצע. אחד ההסברים: שיעור המועסקים בהייטק בקרב רוכשי דירות יד שנייה בתל אביב ירד מ-26% באפריל אשתקד ל-11% בלבד השנה. גל הפיטורים בענף וחוסר הוודאות סביב השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה מרחיקים זוגות צעירים ממחויבות של מיליוני שקלים.

גם המשקיעים נסוגים. באפריל רכשו משקיעים 751 דירות בלבד, ירידה של 43% לעומת מרס. מלאי הדירות בידי משקיעים ירד בחודש זה ב-170 דירות - כלומר הם מכרו יותר מכפי שקנו. מחירי הדירות ירדו בשנה האחרונה בכ-1.3% בממוצע, ומחירי הדירות החדשות ירדו בכ-3.8%. חלק ניכר מהדירות החדשות הנמכרות מגיע כיום דרך סבסוד ממשלתי, כך שהמחיר הרשמי אינו משקף את מלוא ההנחות הנסתרות שמעניקים הקבלנים.

בניגוד לתל אביב, הפריפריה מציגה תמונה שונה. בערים כמו נתיבות, חיפה, נהריה ועפולה, מספר הדירות הלא מכורות זעום ביחס למלאי הכולל. בנתיבות 1.3% בלבד מהמלאי לא נמכר, בנהריה אחוז דומה, ובחיפה 2.4% בלבד. השמאית שבי שמר ממזרחי טפחות ציינה לאחרונה שאלו שחזו קריסה במחירי הדיור התבדו, ושהיסטוריית התחזיות השחורות בשוק הזה אינה מחמיאה לחוזיהן.

הפערים בין המרכז לפריפריה ניכרים גם בעסקאות יד שנייה שנסגרו השבוע. בתל אביב נמכרה דירת 3 חדרים בשטח 60 מ"ר ברחוב מטלון בשכונת נווה שאנן ב-2.4 מיליון שקל - ללא מעלית, חניה או ממ"ד. בירושלים נמכרה דירת 4 חדרים עם גינה ב-6.3 מיליון שקל. לעומת זאת, בבאר שבע נמכרה דירת 3 חדרים ב-660 אלף שקל בלבד, ובלוד דירת 3 חדרים עם מעלית וחניה נמכרה ב-1.29 מיליון שקל.

על תוכנית "דירה בהנחה" (כינויה הנוכחי של "מחיר למשתכן") עצמה נמסר כי נסגרה לאחרונה ההגרלה ה-11, שאליה נרשמו 114,848 משקי בית על 7,922 דירות - יחס של כ-1 ל-14.5. העיר המבוקשת ביותר הייתה כפר סבא, עם יותר מ-38 אלף נרשמים על 1,045 דירות. בקיץ שעבר הוחלט להגביל את התוכנית לערים שבהן המחיר הממוצע למ"ר אינו עולה על 20 אלף שקל, מה שמוציא מהמשוואה את מרבית ערי הביקוש. ההגרלה הנוכחית כוללת עדיין פרויקטים בערים יקרות, אולם אלה מכרזים שנסגרו לפני ההכרעה.

בשבוע הבא צפויה החלטת ריבית של בנק ישראל, וכלכלנים מעריכים כי הורדה נוספת עשויה להחזיר חלק מהביקושים לשוק הדיור, אך ספק אם תספיק לסגור את הפערים שנפערו בתל אביב ובשוק הקרקעות.